לפני שבע שנים עשיתי קורס קונדיטוריה.
גרנו בבית קטנטן (חצי קרוואן ליתר דיוק) וברבע מטבח בקושי עשיתי על החברים שלי מלא נסיונות. עוגות שמרים, מאפים, קישים, עוגות, עוגיות, לחמים. מה לא היה שם..
בין היתר היו כמה שיעורים על שוקולד, ותפס אותי חזק הפרלינים.
עוד לפני לימודי האמנות שלי, הבנתי שיש בפרלינים משהו שהוא מעבר לקונדיטוריה.
הם קטנים ויפים, מדויקים ומרוכזים.
האמנות להתאים בין סוגי השוקולד לטעמים המתאימים להם, כך שייווצר השילוב המושלם. שהטעם לא ישתלט או לא יורגש.
הטכניקה שהיא מעשה אמנות בפני עצמו- משהו שלקח לי זמן ללמוד ולהתמקצע.
מאז התקופה הזו עברתי כל מיני גלגולים... כמעט הפסקתי להכין עוגות ומאפים מושחתים אבל המשכתי להכין פרלינים. כל פעם לחפש מתכונים אחרים, לנסות אותם, להמציא בעצמי מתכונים וללמוד את האמנות הזו יותר לעומק.
אז אולי קשה להסביר את האהבה שלי להכין פרלינים, אבל אולי זה בעצם פשוט-
זה שוקולד
וזו אמנות.
ולאחרונה, בנוסף לסדנאות היצירה והאמנות שאני חוזרת לעשות,
גם חזרתי להכין פרלינים ולהציע לכם להזמין ולנסות.
אז אם אתם אוהבים שוקולד ורוצים לנסות משהו חדש,
דברו איתי 🙂
