זה התחיל ממשטח של קלקר.
מצאתי אותו במיחזור וחשבתי שהוא יכול להיות בסיס טוב לאיזו יצירה.
עוד לא ידעתי איזו יצירה זו תהיה אז הוא חיכה ליד המחסן עד שאחליט מה לעשות איתו.
כמה חודשים לאחר מכן.. הגיעה הקורונה.
בתוך האינטנסיביות של להיות עם שלושה ילדים בבית, ביקשתי לי גם זמן של יצירה. של חופש, של מחשבה רק על עצמי, על הקשר בין הידיים לראש שלי- ותו לא 🙂
נזכרתי בקלקר ההוא, ובשלל החומרים מהטבע שנמצאים אצלי במחסן ורק מחכים לי. או לילד אחר.
דמיינתי את מה שלא יכולנו לעשות באותה תקופה- להיפגש, לצאת החוצה, לטייל.
דרך האצטרובלים, הגרעינים, הקליפות, המקלות, האבנים ופירות הנוי, יצרתי את האינטראקציות האנושיות שאנחנו כל כך מייחלים להן.
פיקניק משפחתי בלב הטבע, עם שמיכת פיקניק נעימה ומטעמים
טיול בפארק עם הכלב, בנחת.
לשבת על ספסל וסתם לבהות...
או להסתכל מהתצפית על הנוף היפה.
כשהצגתי את העבודה במוזיאון הנגב בבאר שבע קראתי לה "שישי בבוקר", תזכורת לבקרים נינוחים שהיו ועוד יבואו עלינו.
שנזכה תמיד להיות בטבע ועם האהובים שלנו.
-------------------------
"שישי בבוקר" Friday morning
טכניקה: פיסול בטכניקה מעורבת- קלקר, פוליאוריטן מוקצף, עיסת נייר, חומרים מהטבע.
מידות היצירה: רוחב- 70 ס"מ; אורך- 75 ס"מ; גובה- 15 ס"מ.
