שמעתם פעם על פרלינים?
שאלתי.
אין תשובה.
אולי בונבוניירות? יותר מוכר?
אה, זה כן...
אבל אנחנו בכלל לא אוהבים שוקולד.
ככה התחילה הסדנה שלי היום. לרגע נבהלתי וקצת התבאסתי על עצמי, סדנת פרלינים לנערות ונערים בסיכון? למה התיימרתי לעשות את זה? מה חשבתי לעצמי?
טוב אני כבר כאן, אין ברירה, בואו נתחיל.
והתחלנו.
הראתי איך יוצרים "קערה" מהשוקולד, אחת הבנות קמה ועשתה איתי בזמן שכל השאר עוד בהו באוויר.
עוד אחד קם כשהתלהב ממפל השוקולד שזרם כשהיא הפכה את התבנית וכל שאריות השוקולד זרמו בחזרה לקערה.
ולאט לאט (ממש לאט), כל אחד בזמנו, נרתם למשימה.
לקח זמן להפשיר.
עם השוקולד שזרם, אל התבניות ומהן בחזרה לקערה, כך האנרגיה התחילה לזרום.
ואז התחילו הדאחקות,
אחד הבנים התלונן על זה שבצפר גורם לו להשמין,
הבנות צחקו חצי שעה על הצורה של תבנית האגוזים שלדעתן נראית כמו משהו אחר (שלא אכתוב אותו כאן🙂
שניים נדלקו על המדחומים והתחילו למדוד חום לכל דבר, לעצמם, אחד לשני, לכיסאות ולשולחנות
אחד שלא הסכים להגיד לי איך קוראים לו בהתחלה, כבר היה לגמרי איתנו.
ואז נהיה פתאום שקט. כל אחד עסוק בשלו.
אחד ממלא בשקדנות את השקעים, טיפה אחר טיפה ולא מפסיק עד הכמות המדויקת,
אחת מערבבת בשקט את השוקולד, בטוחה שהיא עדיין רואה גושים וממשיכה,
השנייה גורפת את שאריות השוקולד מהתבנית, עוברת שוב ושוב עם השפכטל עד הטיפה האחרונה.
תוך כדי עוברים תלמידים ומורים אחרים, מריחים ומקנאים, שואלים שאלות,
אני שומעת את אחת הבנות מספרת להם על השוקולד הורוד, על מה זה בכלל ואיך מייצרים אותו, לא חשבתי שהיא הקשיבה בכלל בהתחלה.
ילדים מחכים על שפת חדר המורים לשאול כל כמה דקות אם התבנית כבר התקררה מספיק כדי להמשיך.
המילוי עם הפטל, שבהתחלה זכה לדחייה המונית, הפך לאהוב הקהל.
רגע הוצאת הפרלינים מהתבנית, הפליאה שהם באמת הצליחו לצאת משם, והשקט שאחרי כשכל אחד בחר מה לטעום.
ההתרגשות שבמילוי קופסא קטנה לקחת הביתה.
ורגע השיא, שהציניקנית הראשית יצאה החוצה ואמרה לי, "היה וואו, מה זה נהנתי" והמורה הסתכלה עלי במבט המום ואמרה שהיא אף פעם לא מפרגנת לשום דבר.
כמה אפשר לעבור בשעתיים. מציניות מהולה בחשדנות וסקפטיות, עד לאווירה כיפית של סקרנות, התלהבות וציפיה.
חזרתי הביתה מותשת ושמחה מעומק הלב.
מודה לכם על החוויה, על השיעור בסבלנות ואמונה.
ואם אתם במקרה מכירים קבוצה של נערים או נערות, אנשים או נשים,
שאוהבים שוקולד ואוהבים יצירה. שרוצים לחקור את החומר הזה בידיים ובפה, ללמוד משהו חדש, ובעיקר ליהנות...
אני כאן.
